#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שפא.
כלי חרס המוקף צמיד פתיל באיזה שיעור נקב כבר אינו מציל והאם
צריך לסתום את הנקבים כשמציל ומדוע? "	"לרש""י ברברבי ברובו
בזוטרי כמוציא רימון דבטל ליה מכלי. לתוס' (ד""ה הא) ברברבי כמוציא רימון ובזוטרי שמוציא רימון הוא יותר מרוב סגי ברוב. וכתבו התוס' (בד""ה ולענין) דהא דבעי הכא נפחת רובו או כמוציא רימון היינו
דוקא בניקב במקום שנשאר עוד שיעור כלי מן הנקב ולמטה, אבל אם ניקב למטה במקום שאין נשאר למטה מן הנקב כשיעור כלי
הוי שיעור לאוכלים בכזית ולמשקין בכונס משקה [ועי' במהרש""א]. ולדעת ר""ת (בתוד""ה פליגי) נחלקו רבי יוסי בר' אבין ור' יוסי בר זבדא כמה
יפחת לענין מוקף צמיד פתיל חד אמר כמוציא רימון וחד אמר כשורש קטן.<br>לרש""י אין צריך לסתום את הנקבים דכל כלי פתוח כתיב, דרך פתח נכנסת לו טומאה ולא
דרך נקביו שבצידו ורק את הפתח צריך לסתום לגמרי. לר""ת (בתוד""ה ולענין)
צריך לסתום את הנקבים משום שהטומאה נכנסת גם דרך הנקבים, ובנפחת רובו או כמוציא רימון
שוב אין מועלת סתימה דכיון שנפחת רובו בטלו להו מתורת כלי.<br><br>פ ר
ק אחד עשר - הזורק"	שבת צו. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שפב.
מדוע הקשתה הגמ' הוצאה היכא כתיבא והרי היתה במשכן, ומה
תירצה? "	"כתבו התוס' (ד""ה הוצאה) דאע""ג שהיתה במשכן אם לא היתה כתובה לא היו
חייבים עליה כיון שהיא מלאכה גרועה. והגמ' תירצה דאמר קרא ויצו משה ויעבירו קול במחנה וגו' ויכלא העם מהביא. משה
היה במחנה לויה שהיה רשות הרבים ואמר לישראל לא להוציא מאהליהם שהיו רשות היחיד לרשות הרבים. לגי' רש""י
הגמ' הקשתה מנין שבשבת ומשום איסור הוצאה אולי בחול משום שלא היתה נצרכת עוד נדבה והגמ' תירצה דגמר העברה העברה
מיוה""כ, מה להלן ביום אסור אף כאן ביום אסור. וכתבו התוס' (ד""ה וממאי)
דר""ח ל""ג כל זה דהא אפילו בחול קאי, נפקא ליה שפיר דהוצאה מלאכה היא מדקרא
הכתוב להוצאה מלאכה."	שבת צו: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שפג. מה נפק""מ בין אב לתולדה? "	"שאם עשה שני אבות או שתי
תולדות דשני אבות בהעלם אחד חייב שתים ואם עשה אב ותולדתו אינו חייב אלא אחד. ולר' אליעזר דמחייב אתולדה במקום
אב הך דהואי במשכן חשיבא קרי לה אב הך דלא הויא במשכן חשיבא לא קרי לה אב, אי נמי הך דכתיבא קרי אב והאי דלא
כתיבא קרי תולדה וכתבו התוס' (ד""ה א""נ) דהך
לישנא לא איצטריך אלא משום הוצאה. עוד כתבו התוס' (ד""ה ולרבי אליעזר)
דכוונת הגמ' בתירוצה הוא שאם התרו על התולדה משום האב חייב <sup>קסה</sup>.<br>עוד כתבו התוס' שלגי' זו וכן לפי הגי' 'הך דהויא במשכן וחשיבא קרי לה אב' יש מלאכות
שהיו במשכן ואינן חשובות ולכך הן קרויות תולדות ולא אב, אבל לפי' הגי' 'הך דלא הואי במשכן לא חשיבא וקרי לה
תולדה', לא היו תולדות במשכן.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קסה.  והרשב""א כתב שלר'
אליעזר אם התרה על התולדה משום האב פטור.</span>"	שבת צו: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שפד.
משום איזו עבירה מת המקושש ולמאי נפק""מ? "	"לרב יהודה אמר שמואל משום
מעביר ארבע אמות ברה""ר. במתניתא תנא תולש הוה. רב אחא ברבי יעקב אמר מעמר הוה. ונפק""מ לאיסי בן יהודה
שאומר שיש מלאכה אחת שאינו חייב עליה מיתה, לרב יהודה פשיטא ליה דהמעביר חייב ומתניתא פשיטא ליה דתולש חייב ורב
אחא בר יעקב פשיטא ליה דמעמר חייב."	שבת צו:		
